פנים פתוחות

טכנולוגיה לזיהוי רגשות הינה מערכת מבוססת קוד אשר מתיימרת לזהות רגש של אדם באמצעות צילום הבעות הפנים שלו ולבצע פעולות בהתאם לזיהוי. דוגמאות למקומות נפוצים אשר משתמשים בטכנולוגיה זאת הינן חברות כוח אדם, חברות רייטינג וחברות אבטחה. שוק זה מוערך כיום בכ- 20 מיליארד דולר, והוא צפוי להיות מוערך בכ- 25 מיליארד דולר בעוד כחמש שנים. הבעיה המרכזית של טכנולוגיה זו היא בהסתמכותה על תיאוריה שנויה במחלוקת לגבי המושג "רגש".
רגש הוא האופן בו אנו מפרשים את המציאות סביבנו. הבעת רגש היא האופן בו אנו מתקשרים את הרגשות שלנו עם הסובבים אותנו. שתי גישות פסיכולוגיות עיקריות עוסקות בשאלה מה הם רגשות: הגישה האחת טוענת כי רגשות התפתחו באופן אבולוציוני ולכן רגשות הם אוניברסליים ובאים לידי ביטוי באופן דומה אצל כל בני האדם. הגישה השניה טוענת כי רגש הוא תלוי תרבות וקונטקסט ולכן אינו אוניברסלי אלא נתפס באופן שונה בתרבויות שונות.

הפרויקט Openface יוצא מתוך טקסטים של ז'אק לאקאן, המתארים את השלב הסמלי בו מגדיר הסובייקט את עולמו ע"י מערך קטגוריות הנתון ע"י השפה. הפרויקט מנסה לפרוץ את מסגרת השפה, ללמד את המכונה מספר קטגוריות רב יותר, ובכך להטיל דופי בצורת החשיבה הדיכוטומית של המכונה.
באמצעות בניית מאגר מתרחב של הבעות פנים אשר גדל בכל פעם שמשתתף מתיישב אל מול מצלמת הפרויקט, המערכת מייצרת הגדרות חדשות לרגשות שלא קיימים בשפה שלנו. הרגשות החדשים הינם תרכובות של הבעות הפנים של האנשים השונים המגיעים מרקע שונה של גזע, מגדר וגיל, הם נוצרים כקולאז'ים המלמדים את המכונה מהו אותו רגש חדש.
בחיבורים שהתבקשה הטכנולוגיה לעשות בין פרצופים שונים לכדי פרצוף אחד המביע רגש מסוים קיים ניסיון להדגים מגבלה נוספת של הטכנולוגיה - היא מתייחסת למראה עיניים בלבד (אנחנו מגדירים זאת כ'אקשן יוניט') ולא מתייחסת למהות מאחורי פעולת השרירים הפיזיולוגית. כך היא מחברת בין מיקרו הבעות בחלקן העליון של פניו של אדם אחד עם מיקרו-הבעות בחלקן התחתון של פנים של אדם אחר לכדי רגש מסוים ללא התייחסות למצב הרגשי המקורי של כל אחד מהאנשים שמאחורי פעולות השרירים.