אוספים

הקשר בין עיצוב לבין פרקטיקות של היומיום בא לידי ביטוי באופן הברור ביותר כאשר בוחנים את הרעיון של שגרה. בכוחה של שגרה לשחרר את המחשבה שלנו לטובת עיסוק בדברים נוספים בעלי משמעות, מכאן כוחו של המעצב המשפיע על החברה באמצעות יצירתו המתערבת ביומיום. לעיתים, מעצבים משתמשים באלמנטים מהיומיום ככלי עזר לתקשורת בינם לבין הקהל הפוגש את פרי יצירתם, בין אם מדובר במוצר דיגיטלי, בשירות או באובייקט מוחשי.
אנו רגילים לראות, להשתמש ולשהות במחיצתם של חפצים כה רבים במהלך חיינו עד כי חלקם כמעט והופכים בלתי נראים, זאת עד לרגע בו משתנה משהו במשוואה. האם חפץ שהוצא מהקשרו ומוצג עתה כדבר אחר אוחז ביכולת לגרום לנו לראות את המציאות באופנים חדשים?

הפרויקט של מרוה מור מבוסס ברובו על חומרים טבעיים שנאספו תוך כדי שיטוט שגרתי וחיבורם לכדי דבר חדש. המפגש עם האובייקטים/היצורים החדשים מייצר תגובה רגשית חזקה דווקא בגלל החיבורים המפתיעים של אלמנטים אורגניים שאנו רגילים לראות בהקשרים אחרים. מעין פסח רותמת את היומיומי הקולינרי על מנת לעודד קשר בין דורי. נעמי סלייני מנסה לספר סיפור על העתיד דרך התבוננות בהווה ובמאפיינים היומיומיים הקיימים בו. שירה שובל ובן אושר יוצרים מרחבי פעולה לעידוד ילדים ונוער בעריכת ניסויים חוויתיים במהלך היומיום, אם במרחב הביתי או בבית הספר. מאיה זכאי מנסה לפרוץ את גבולות המחשבה המקובעת שהיא חלק מהיומיומי על ידי הנעתם של תהליכי יצירה חדשים. הפרויקט של יוסף רג'בי עוסק כולו במחקר מעשי בגלזורה כחומר יחיד ועצמאי והוא התפתח דווקא מתוך ההתבוננות הבנאלית ביותר בפינת הסטודיו שלו, שם הצטבר באופן אורגני גוש של גלזורה צבעונית.